תפריט שבועי ללא גלוטן

תזונה ללא גלוטן – מה עושים יום לאחר קבלת האבחנה?

לימור טל פוני, דיאטנית ילדים

“אמא למה בחרת דווקא בי להיות צליאק?” שאל אותי עומר בגיל 6 בעיניים עצובות.
עומר הוא אחד משלושת הבנים שלי, ילד הסנדוויץ, אשר אובחן בגיל שנתיים עם צליאק והעמיד אותי פעמים רבות בפני שאלות לא פשוטות, שלא תמיד היה לי עליהן תשובות….אבל אני חושבת שזה היה הרגע הכי קשה שלי כאמא לילד צליאקי.
כאמא למתבגר צליאקי קשה לי לקרוא לצליאק מחלה, ולכל אורך הדרך, כדיאטנית וכאמא לילד צליאקי,  אני מעבירה את המסר להורים, אנשי מקצוע ובכלל כל מי שסביבי, שצליאק היא רגישות לגלוטן שהתרופה שלה היא תזונה, ושמירה על תזונה נטולת גלוטן מאפשרת לילד להיות בריא, ממש כמו כל שאר חבריו. ולמרות זאת, מדובר באבחנה לכל החיים, כאשר כמו בכל מחלה כרונית, נדרשת תקופת הסתגלות והיא יוצרת נטל על ההורות ומשפיעה על הילד, המשפחה וכל המעגלים החברתיים שסובבים את הילד.
קשיי ההתמודדות מתחילים כבר בשלב האבחון: הסימפטומים הנלווים לצליאק, הסבל של הילד, הבדיקות ותהליך הבירור הרפואי, עד שבסיומו ניתנת אבחנה. שלב קבלת הבשורה מהווה אף הוא אתגר גדול. ההתמודדות ההורית שונה בין משפחה למשפחה, אך לרוב כולל השלב הראשון הלם, דיכאון והכחשה.
ההתמודדות כוללת מספר שלבים שבהם: השלב הראשוני של גילוי הצליאק, קבלת האבחנה, הבנת המגבלות והכרה ביכולת העצמית למרות המגבלות, ושלב ההשלמה וההסתגלות אשר מאפשר יכולת לקבל את המגבלות ולחיות עימן.
הטיפול הינו תזונה נטולת גלוטן, מכיוון שהמגבלה הינה תזונתית, היא משפיעה על כל המשפחה לאורך כל היום, בכל ארוחה, וההתמודדות כוללת: התמודדות של הילד, התמודדות ההורית והתמודדות משפחתית.

שלב קבלת האבחנה

שלב קבלת האבחנה מאופיין גם אצל ההורים בהלם ראשוני, אשר בעקבותיו מחפשים ההורים מידע אודות הצליאק ומנסים לוודא שאכן האבחנה נכונה. למרות הקושי לקבל את הבשורה, אין זמן לעיבוד הדרגתי, ונדרש מההורים לשנות את התזונה בבית מיד. בשלב זה הורים רבים מתלבטים האם לעשות שינוי של מעבר המטבח כולו לתזונה נטולת גלוטן (אשר מחייב את כל בני הבית) או להעביר רק את הילד הצליאקי לתזונה נטולת גלוטן. לא תמיד ישנה תמימות דעים בין שני בני הזוג, וללא ספק, אין המלצה אחת שתתאים לכולם, ויש לבחון מה ההמלצה המתאימה לכל משפחה.

אז מה עושים יום לאחר קבלת האבחנה?

בשלב הראשון קוראים המון מידע מה מותר ומה אסור. חשוב לקרוא את המידע ממקורות מהימנים של אנשי מקצוע מומחים בתחום הצליאק. הגלוטן מצוי בחיטה, בשעורה ובשיפון. וההמלצה בארץ  כיום היא להימנע גם מצריכת שיבולת שועל. ובכן, איזה קבוצות מזון בעייתיות ואילו לא?

נתחיל במה מותר ובמה אין גלוטן – בפירות, ירקות ומוצרי בשר שאינם מעובדים אין גלוטן בכלל, וגם ברוב מוצרי החלב אין גלוטן. רוב המזונות בקבוצת העשירים בשומן ללא גלוטן, ובעיקר יש להיזהר מזיהום משני של הגרעינים והאגוזים.  אז היכן הקושי העיקרי? צריך למצוא חלופה בעיקר למזונות מקבוצת הדגנים (לחם, לחמניות, פסטה, דגני בוקר, פתיתים וכו’).

הצלחת המאוזנת

התפריט מתבסס על הצלחת המאוזנת שכוללת בתוכה מזונות לפי החלוקה הבאה: דגנים (פחמימות), חלבון וירקות בחלוקה הבאה: 

כמובן שהתזונה מותאמת אישית לכל אחד בהתאם לגיל, אבחנות רפואיות והעדפות מזון.

ובכל זאת כדי להקל על הימים הראשונים, מצורף תפריט לדוגמא.

תפריט לדוגמא

ארוחת בוקר
2 פרוסות לחם / לחמנייה ללא גלוטן / קרקרים ללא גלוטן
ממרח לבחירה כגון גבינות עד 5% / טחינה / אבוקדו / ממרח חומוס
ירקות חתוכים / סלט ירקות
קפה / תה.

בין הבוקר לצהריים
פירות, יוגורט ללא ממתיקים + חופן שקדים או אגוזים שאינם קלויים ואינם מלוחים (יש לוודא שהפיצוחים אינם מזוהמים בגלוטן).

ארוחת צהריים
מנת חלבון לבחירה, כמו: הודו, עוף, בשר בקר דגים או קטניות (עדשים, שעועית, סויה, גרגרי חומוס)
פחמימה – אורז / תפו”א / בטטה / פסטה נ”ג / קינואה / כוסמת / תירס
ירקות מבושלים / סלט מירקות טריים + 1 כף שמן זית

אחה”צ
תה צמחים / קפה
פירות
למי שרגיל לאכול מתוק – ניתן לשלב חטיף דגנים ללא גלוטן / עוגיה נ”ג /  בייגלה ללא גלוטן

ארוחת ערב
ביצה (בצורות שונות) / טונה / סרדינים
פרוסת לחם נ”ג / לחמנייה ללא גלוטן / פרכיות אורז / פריכיות תירס / לחמניות גבינה (ביתיות)
גבינות / טחינה / אבוקדו, זיתים
סלט ירקות / ירקות חתוכים

**התפריט הינו תפריט לדוגמא. כדי לבצע התאמה אישית, מומלץ להתייעץ עם דיאטנית
מומחית בתחום.

וכמה טיפים חשובים – בעיקר להורים לילדים:

1. לנסות לא לעשות שינוי דרסטי בימים הראשונים בתפריט, בעיקר כשמדובר בילדים.
2. לקחת בחשבון שיציאה לקניות בימים הראשונים תיקח יותר זמן מהרגיל, לפחות בהתחלה. בהמשך זה ייכנס לשגרה. אז לא להתייאש.
3. מומלץ להתייעץ עם דיאטנית מומחית לצליאק  לגבי התפריט ולהתאימו אישית.
4. הטעם של מזונות נטולי גלוטן (בעיקר הלחמים) לעתים קצת שונה. חשוב להיות סבלניים לעובדה שלעתים לוקח מעט זמן למצוא את החלופה שהכי טעימה לכם באופן אישי.
5. לילדים צעירים יותר לעיתים יהיה קשה לקבל את המגבלות התזונתיות, ולהפנים שמזונות מסויימים אסורים להם, המגבלות התזונתיות עשויות להתפרש כעונש ובגילאי הילדות עשויות להוות קושי חברתי ולגרום לירידה בתחושת השליטה. הדבר יכול לבוא לידי ביטוי בשינוי בדפוסי האכילה כי המזון לא טעים להם, בכעס (“למה דווקא לי זה קרה?”), קושי לעמוד בפיתויים (תוך הימנעות מהשתתפות באירועים חברתיים ומסיבות), תלות יתר בהורים (פחד מלקיחת אחריות על מה מותר לאכול), תסכול ופנטזיה על תרופה למחלה. חלק מהילדים עסוקים בשאלה: “עד כמה אני כמו כולם”. סבלנות ואורח רוח חשובים כאן במיוחד!

העיסוק באכילה מלווה אותנו לאורך כל היום וללא ספק, ומכיוון שהשינוי בצליאק הינו תזונתי, הוא מהווה אתגר גדול עבור כל המשפחה.
לעתים, תחושת ההורים מלווה באשמה והנסיון לפצות עליה יהיה דרך פינוק יתר של הילד וקושי להציב גבולות. הדבר יבוא לידי ביטוי בוויתור על דרישות מהילד הצליאקי מתוך תחושה של ההורה “לפצות”  את הילד, בשל מה שנתפס על ידו כ”חסך”, ואז ניתן לצפות בשינוי בהרגלי האכילה של הילד בפרק הזמן מתחילת השמירה על התזונה. הדבר יתבטא בצריכה נמוכה של פירות וירקות ועם זאת עליה בצורה ניכרת של צריכת חטיפים, ממתקים וג’אנק פוד, ששאר הילדים במשפחה לא אוכלים. חשוב מאוד שההורה ישים לב האם חל שינוי, גם על מנת שתזונת הילד ודפוסי האכילה שלו יהיו בריאים ויאפשרו גדילה, אבל גם על מנת שלא ליצור קינאה בין האחים, ותחושה שלהם להעדפה של ההורה את הילד הצליאקי.

בהצלחה!