שאלות ותשובות

בארץ ההמלצה היא להימנע לחלוטין מחשיפה לשיבולת שועל. במקרים מסוימים ניתן לשקול לבצע חשיפה מבוקרת בתיאום עם רופא גסטרו ודיאטנית המתמחה בתחום אך כמובן לא מיד לאחר אבחון המחלה אלא רק לאחר איזון הנוגדנים בדם.

מדובר בשני דברים שונים לחלוטין. אלרגיה לחיטה מתווכת ע"י מערכת החיסון ויכולה לסכן חיים כמו כל אלרגיה אחרת. לעומת זאת מחלת הצליאק היא מחלה כרונית, אוטואימונית המתאפיינת ביצירת נוגדנים עצמיים ונזק כרוני לרירית המעי כל עוד יש חשיפה לגלוטן. ברגע שנמנעים מחשיפה לגלוטן- אין יצירת נוגדנים עצמיים ויש שיקום של רירית המעי.

נכון להיום לפי המידע שהצטבר ממחקרים בתחום לא נראה כי יש דרך למנוע את המחלה. חשוב לציין כי הנושא נמצא במחקר מתמיד ומתגלים ממצאים חדשים כל הזמן.

ההמלצה כיום היא לחשוף לגלוטן כל תינוק בין גילאים 6-12 חודשים לחיים. חשוב לא לחשוף לפני כן. כמו כן, מומלץ לחשוף לגלוטן בכמויות קטנות.

זה לא רלוונטי למחלת צליאק ולטיפול בה. התזונה חייבת להיות נטולת גלוטן לכל החיים לכולם.

לא סתם צליאק נחשבת כמחלת אלף הפנים, תסמיני המחלה הם רבים ומגוונים הכוללים תסמינים גסטרואינטסטינאליים (במערכת העיכול) ואקסטרהאינטסטינאליים (מחוץ למערכת העיכול) המקשים על אבחון המחלה. מצבים קליניים של מערכת העיכול הנפוצים הם כאבי בטן, הקאות, שלשולים או עצירות. התסמינים האקסטרהאינסטינאליים הם: ירידה במשקל, אנמיה מחסר ברזל, קומה נמוכה, איחור בהתפתחות המינית, קשר למחלות אוטואימוניות אחרות כולל סוכרת, הפרעה באנזימי כבד, אפטות בפה, דלקות פרקים, ואפילו תופעות התנהגותיות כולל עייפות, כאבי ראש, דיכאון, היפראקטיביות ותפקוד ירוד בבית הספר. מאידך, לחלק גדול מהחולים אין סימפטומים כלל ולכן מרבית החולים במחלה נשארים לא מאובחנים.

האבחון מתבצע בכמה שלבים. בשלב הראשון כשיש חשד מבצעים בדיקות דם פשוטות בהפניית הרופא המטפל/רופא הילדים לבדיקת נוגדנים ספציפיים בדם. במידה ובדיקת הנוגדנים יוצאת חיובית יש להמשיך את הבירור אצל רופא גסטרו (גסטרואנטרולוג) אשר יכול להפנות לעוד בדיקות דם במידת הצורך ולעיתים אין צורך בבדיקות דם נוספות. בכל מקרה אבחון סופי מתבצע רק בעזרת ביופסיה של המעי ע"י רופא גסטרו. כל ילד/אדם עם חשד אמיתי למחלת צליאק נדרש לעבור בדיקת גסטרוסקופיה כאשר במהלך הבדיקה נלקחת ביופסיה מן המעי לאישוש החשד למחלה. תשובה מתקבלת בדרך כלל כשבועיים לאחר ביצוע הביופסיה. חשוב לציין שאין להפסיק לצרוך גלוטן בתזונה עד שלא מבצעים ביופסיה, כיוון שזה יכול להוביל לאבחון שלילי שגוי.

כאשר יש חשד למחלת צליאק חשוב לבצע בדיקות דם ראשוניות בהפניית רופא הילדים/המשפחה המטפל. לאחר שיש חשד אמיתי יש לפנות לרופא גסטרואנטרולוג להמשך ביצוע האבחון. במידה ומאובחנים במחלת צליאק חשוב לפנות לדיאטנית המתמחה בגסטרו לקבלת הדרכה על התזונה המתאימה ועל הטיפול במחלה.

בבדיקות הסרולוגיות לרוב נבדקת רמת נוגדנים מסוג IgA כנגד האנזים טראנסגלוטאמינז ברקמה ((TTG. בנוסף נבדקת גם הרמה הבסיסית של נוגדנים מסוג IgA בדם. במידה ורמת הנוגדנים מסוג IGA בדם נמוכה אז בודקים נוגדנים מסוג IGG המכוונים כלפי צורה אחרת של הגליאדין. קיימות בדיקות נוספות אשר מבצעים בילדים קטנים מאוד (מתחת לגיל שנתיים) אשר אצלם הבדיקה הנ"ל פחות אמינה. בחלק מקופות החולים מבצעים תמהיל של מס' בדיקות לקבלת תוצאה. כמו כן קיימות בדיקות נוספות לפי המלצת הגסטרואלנטרולוג.